מיקרו-הבעות הפנים האוניברסליות: המחקר שהוכיח 7 שכולנו מדברים אותה שפה

מאת נדב וינוקור, מרצה ויועץ לשפת גוף ורטוריקה

המסע של פרופ' פול אקמן לפפואה גינאה החדשה שהוכיח: הבעות הפנים שלנו אינן תרבותיות - הן ביולוגיות.

בשנות ה-60, הפסיכולוג האמריקאי פרופסור פול אקמן יצא למסע שישנה לתמיד את האופן שבו אנחנו מבינים רגשות אנושיים. השאלה ששאל הייתה פשוטה, אך פורצת דרך: האם הבעות הפנים שלנו - כעס, שמחה, פחד - הן משהו שאנחנו לומדים מהתרבות שסביבנו, או שהן חלק מובנה בביולוגיה שלנו, משותף לכל בן אדם עלי אדמות?

איור המרכז תקריבים על הבעות פנים אוניברסליות שונות, בהתאמה למאמר על 7 המיקרו-הבעות שכל בני האדם חולקים.

המסע לפפואה גינאה החדשה

כדי לענות על השאלה, אקמן היה צריך למצוא אוכלוסייה שמעולם לא נחשפה לתרבות המערבית - בלי טלוויזיה, בלי סרטים, בלי תמונות מהעולם החיצון שיכולות "ללמד" אותם איך אמורה להיראות שמחה או כעס. הוא מצא אותה בשבט ה"פורה", שחי מבודד בהרי פפואה גינאה החדשה. הוא הראה לאנשי השבט תמונות של הבעות פנים מהמערב, וביקש מהם - בעזרת מתורגמנים - להתאים הבעה לסיפורים קצרים על מצבים רגשיים שונים. התוצאה הייתה מדהימה: אנשי הפורה זיהו את ההבעות באותה הצלחה בדיוק כמו נבדקים בניו יורק או בטוקיו. המסקנה הייתה ברורה - הבעות הפנים הבסיסיות אינן תרבותיות. הן ביולוגיות ואוניברסליות.

שבע ההבעות שכל אדם בעולם מזהה

מהמחקר הזה, ומהמחקרים שהמשיכו אחריו, התגבשו שבע הבעות פנים אוניברסליות:

כשההבעה נמשכת פחות מעשירית שנייה

הגילוי המרתק באמת הוא שההבעות הללו לא תמיד מופיעות בגלוי. לפעמים הן מבליחות על הפנים כמיקרו-הבעה - הבזק רגשי שנמשך פחות מעשירית השנייה, ואז נעלם, מוחלף במסכה החברתית שאנחנו רגילים להראות. המיקרו-הבעה היא הרגע שבו הרגש האמיתי "בורח" החוצה - לפני שהמוח המודע מספיק לעצור אותו.

למה זה כל כך חשוב

היכולת לזהות מיקרו-הבעות היא כלי עוצמתי, כי היא מאפשרת לנו לראות מעבר למה שהאדם שמולנו בחר להראות במודע. היא יכולה לחשוף פער בין מה שנאמר לבין מה שבאמת מורגש - למשל, הבזק זעיר של זלזול באמצע חיוך מנומס, או ניצוץ של פחד ברגע שמישהו טוען שהכול בסדר. זו מיומנות שדורשת תרגול ותשומת לב, וכלי משלים חשוב הוא העיקרון של קו הבסיס לזיהוי שקרים - אבל היא פותחת דלת נדירה אל הרגש הכן ביותר של האדם שמולנו.